פסק-דין בתיק ת"א 25786-04-10

תביעה למתן חשבונות, אשר במסגרתה דורש התובע, מר אולג אייזיקוביץ' (להלן - התובע), לקבל לידיו מסמכים ומידע בקשר לנתבעת 1, חברת דאבל-קיי מוצרי דלק (1996) בע"מ (להלן - החברה). הדרישה לקבלת המסמכים והמידע מופנית הן כלפי החברה והן כלפי מר זאב זנון קלוגר (להלן - הנתבע או נתבע 2).

רקע

1.            התובע והנתבע הינם בעלי מניות בחברה, ולכל אחד מהם 50% מהון המניות המונפק של החברה. ממועד הסמוך למועד הקמתה של החברה שימשו התובע והנתבע כדירקטורים בה.

2.            החברה רשומה בישראל. במשך השנים היה מרכז הכובד של פעילותה ברכישת מוצרי נפט (בעיקר גז) מחברות בקונצרן הרוסי "Gazprom" (להלן - גזפרום) ומכירתם, בעיקר לתאגיד ממשלתי פיני בשם "Neste Oyj" (להלן - נסטה). מאז שלהי שנת 2007 חדלה החברה משיווק מוצרי נפט, לאחר שנסטה עברה לרכוש גז מגזפרום במישרין. ההלכה למעשה, מאותה העת התמצו עסקיה של החברה בניהול הליכים משפטיים.

3.            בתקופת פעילות החברה הסכימו הנתבע והתובע על חלוקת תפקידים ביניהם בכל הנוגע לניהול עסקי החברה, שלפיה הנתבע הופקד על טיפול בכל העניינים הנוגעים לבנקים באופן שוטף ובעניינים שונים מחוץ לרוסיה, והתובע הופקד על ניהול ענייני החברה ברוסיה. בהתאם לחלוקה זו, לנתבע ניתנה זכות לחייב את החברה בחתימה יחידה מול הבנק (ראו: נספח ד' לתצהירו של התובע).

4.            לטענת התובע, לאחר שהפסיקה החברה את פעילותה המסחרית, הוא החל לחשוד כי הנתבע מבצע פעולות אסורות ובלתי מורשות בכספי החברה. בעקבות זאת ביקש התובע מהנתבע, לטענתו, מספר פעמים, למסור לו דין וחשבון מסודר בנוגע לחברה ולמצבה הכספי, אך ללא הועיל. לתצהירו צירף התובע מכתב מיום 10.11.09, הממוען לנתבע, שבו הוא מבקש מהנתבע למסור לו מידע כספי מלא ומסודר באשר לחברה (נספח ו' לתצהיר התובע). כן ביקש כי תתקיים ישיבה, שבה יתבקש הנתבע, בין היתר, לתת מידע כספי מלא לגבי החברה ולמנות חברת ביקורת לבדיקת החברה ומצבה הכספי (נספח ז' לתצהיר התובע).

התובע טוען, כי בישיבה שהתקיימה ביום 18.1.10 במעמד התובע והנתבע, מסר לו הנתבע מידע חלקי בלבד לגבי החברה. לטענתו, במהלך ישיבה זו נמסרו לו לראשונה תוצאות פסק בוררות בהליך שהנתבע יזם בשם החברה כנגד נסטה. התובע הבהיר, כי קודם לכן לא התייעץ איתו הנתבע בקשר לפתיחת הליך הבוררות. כן טוען התובע, כי באותה ישיבה נמסרו לו לראשונה דו"חות כספיים משנת 2006 וכן דו"ח בדבר מצב אחד מחשבונות החברה, נכון ליום 31.12.09. התובע הוסיף, כי באותה פגישה אמר לו הנתבע, כי יתרות כספיות נכבדות של החברה (סך כולל של 23 מיליון דולר ו-5 מיליון יורו) הועברו לחשבונות אחרים וכי הכספים הושקעו - ללא רשותו של התובע - במניות שונות, למקרה שבו ההליכים המשפטיים שהחברה מנהלת יהיו לרעתה, שכן לטענתו, הנתבע לא רצה שנושים פוטנציאלים יוכלו להיפרע מהכספים. באותה פגישה, כך טוען התובע, ביקש הוא מהנתבע לחלק בשלב זה לפחות 60% מיתרות המזומנים של החברה לבעלי המניות, אך בסיומה של הפגישה לא הגיעו הצדדים להסכמה. משכך, כעבור שבועות אחדים התקיימה פגישה בתל-אביב, ביוזמת הנתבע. לדברי התובע, באותה פגישה אמר לו הנתבע, כי כספי החברה הוצאו מחשבונותיה והועברו לנאמן, שאת זהותו הוא סירב לחשוף בפני התובע, אלא אם יחתום על התחייבות שלא לתובעו. משסירב התובע לחתום על מסמך כאמור, הגיש נגדו הנתבע בקשה לאישור תביעה נגזרת (ת"א (ירושלים) 4071/10; להלן - התביעה הנגזרת), אשר נפתחה בבית-משפט זה ביום 8.2.10.

עניינה של התביעה הנגזרת, שהועמדה בידי הנתבע על סך של 45,000,000 ש"ח, בטענות הנתבע כנגד התובע, כי נהג שלא כדין כלפי החברה ועשה שימוש בכספים שהועברו לו לצורך קידום מטרות החברה, לצרכיו הפרטיים. כן נטען, כי התובע גרם לחברה נזקים כספיים ניכרים, אחר שלא טיפל במכתב קריטי שהגיע מגזפרום במועד, והסתיר את העניין מן הנתבע, דבר שהוביל, כנטען, לסיום עסקי החברה עם גזפרום.

בהמשך, ביום 21.4.10, פנה התובע בתביעה למתן חשבונות, התביעה דנן, המכוונת כלפי החברה והנתבע, אשר הוגשה לבית-המשפט המחוזי, מחוז המרכז. בתביעתו טען התובע, כי בהיותו בעל מניות ודירקטור בחברה, ומכוח הסכם שעשה עם הנתבע, הוא זכאי למידע מלא אודות התנהלות החברה, שהוא מחזיק ב- 50% ממניותיה.

5.            הנתבע טען מצידו, כי התנהלותו הפסולה של התובע, שעיקריה הובאו בקיצור במסגרת תיאור הטענות בתביעה הנגזרת, שוללת ממנו את הזכות לקבלת חשבונות. עוד נטען, כי בישיבה שנערכה ביום 8.12.09, אשר בה נכח הנתבע לבדו, הוחלט לפטר את התובע מתפקידו כדירקטור בחברה, כך שבכובעו כדירקטור לא זכאי עוד התובע לקבלת מידע מן החברה. לטענת הנתבע, התביעה למתן חשבונות מנסה להוות משקל נגד מלאכותי לבקשה לאישור תביעה כנגזרת, אחר שמשך שנים קיבל התובע מהנתבע דיווח אודות עסקי החברה ודוחותיה הכספיים הועמדו לעיונו. הנתבע הוסיף, כי מלאכותיות התביעה עולה מכך שהמסמכים שבהם מופנות דרישות התובע לגילוי מסמכים וחשבונות הינם משלהי שנת 2009, ואילו הטענות בדבר דרישות לגילוי בשנים עברו הן טענות בעלמא שאינן נתמכות במסמכים, משום שלא היו כאלה מעולם.

המסגרת הדיונית לבירור התביעה הנגזרת והתביעה למתן חשבונות

6.            על-פי החלטת נשיאת בית-המשפט העליון מיום 24.5.10, הועבר הדיון בתביעה למתן חשבונות, היא התביעה דנן, מבית-המשפט המחוזי בפתח-תקווה לבית-המשפט המחוזי בירושלים, והתביעה למתן חשבונות אוחדה עם התביעה הנגזרת.

7.            לבקשת הנתבע, אשר טען כי מכיוון שהתביעה הנגזרת הוגשה ראשונה ומשכך זכאית לקדימות, דנתי תחילה בבקשה לאישור התביעה הנגזרת. במקביל לכך התקדם ההליך בתביעה למתן חשבונות. ביום 22.3.11, במועד שנקבע לשמיעת סיכומים בבקשה לאישור תביעה נגזרת, העליתי בפני הצדדים את החשש מפני קשיים וסרבול אם תוכרע הבקשה לאישור תביעה נגזרת קודם לשמיעת ראיות וסיכומים בתביעה למתן חשבונות. בא-כוח הנתבע הבהיר, כי איננו מעוניין לעכב את ההכרעה בבקשה לאישור תביעה כנגזרת, עד לאחר ההכרעה בתביעה למתן חשבונות, שנקבעה לשמיעה לחודשים אחדים לאחר מכן. משכך, הסכים בא-כוח הנתבע כי "בתביעה למתן חשבונות לא תישמענה ראיות ולא יתקיימו חקירות באותם נושאים בהם תהיה קביעה עובדתית בבקשה לאישור תביעה נגזרת" וכן כי "הקביעות בבקשה לאישור תביעה נגזרת תחייבנה גם בתביעה למתן חשבונות" (פרו', ע' 58, ש' 21-23).

8.            ביום 1.5.11 ניתן פסק-דין בבקשה לאישור תביעה נגזרת. הבקשה נדחתה, תוך שנקבע כי לא הוצגה תשתית ראייתית ראשונית לטענות הנתבע (המבקש שם) כנגד התובע (המשיב שם), כי נהג שלא כדין כלפי החברה ועשה שימוש בכספים שהועברו לו לצורך קידום מטרות החברה, לצרכיו הפרטיים. כן נקבע, כי לא הוצגה תשתית ראייתית ראשונית לכך שהתובע גרם לחברה נזקים כספיים ניכרים, אחר שלא טיפל במועד במכתב קריטי שהגיע מגזפרום והסתיר את הדבר מן הנתבע, וכי בעקבות זאת הסתיימו עסקי החברה עם גזפרום.

9.            ביום 19.7.11 התקיים דיון הוכחות בתביעה למתן חשבונות. התצהירים שהוגשו במסגרת תביעה זו היו תצהירו של התובע ותצהירו של הנתבע. המצהירים נחקרו על תצהיריהם (הנתבע נחקר בקצרה באופן מינימאלי) והוגשו סיכומים.

טענות הצדדים

10.         לגישת התובע, בהיותו בעל מניות ודירקטור בחברה הוא זכאי לקבלת מסמכים הנוגעים לעסקיה. עוד טוען התובע, כי הסכם שנחתם בין הצדדים ביום 14.10.98 ואשר צורף כנספח י"ג לכתב התביעה, מקנה לו זכות לקבל מן הנתבע את מלוא המידע על פעילותו בענייני החברה. כך נאמר בסעיף 6 להסכם זה:

a.    "The parties take upon themselves to give one to the other party full disclosure of their activities on behalf of the company".